לוחם ההייטק והדמוקרטיה בועז כץ, מגיב לישראל זעירא.
שתפו והפיצו.
__
ישראל זעירא שלום.
בבית בו גדלתי, יש עץ גויאבות זקן.
אינני יודע בדיוק בן כמה העץ, אבל את פרותיו, אשר כל שנה מבשילים בדיוק ביום כיפור אני אוכל כבר 35 שנה.
יהונתן גפן כתב פעם טקסט קטן שאני מאוד אוהב:
“העולם מתחלק לשניים, וזה לא שמאל וימין או עשירים ועניים גם לא נשים וגברים אלא הגויאביסטים והאנטי גויאביסטים. האנשים שאוהבים את הגויאבות הם אנשים אחרים לחלוטין מהאנשים ששונאים ואף נגעלים מהפרי ומריחו המתוק”.
אתמול חילקת את המדינה לשניים. במעשיך פגעת במיליוני יהודים ביום הכי קדוש שיש. יצרת שיסוע וקרע אשר לא נראה כמוהו בכל שנותיה של המדינה תוך כדי הפרה בוטה של חוקי המדינה ובתי המשפט. אני משער שזו בדיוק היתה כוונתך כאשר הורית להשתמש שימוש אסור בדגלי המדינה שלנו כמחיצה – למחוץ את הציבור החילוני המאמין ולכפות עלינו את דרך אמונתך אשר איננה בהכרח דרכנו.
נתקלת בהתנגדות עזה. בהצבת *חומה ליברלית בלתי אלימה ובלתי מתפשרת* אשר הבהירה לך שיש קווים שלא חוצים, ,שיש ציבור שלא ניתן למחוץ אותו. הראנו לך שגם ל”עגלה הריקה” יש ערכים שאנחנו מוכנים להלחם עליהם בחירוף נפש: ערכים של שיוויון ושל קבלה, ערכים של כבוד הדדי, של אי-הדרה ושל דמוקרטיה.
בערב יום כיפור פחדתי ממך. איזו מילה קשה היא פחד. אבל זה בדיוק מה שאני מרגיש מהרגע שחברך יריב לוין עלה על הבמה בינואר. אני מפחד שלא אוכל לגדל את ילדיי בהתאם לערכים היהודים שבהם אני מאמין.
כמו שכתב לוחם שייטת 3 במכתב ממלחמת יום הכיפורים: “באותם דקות ארוכות של פחד… …בזמן כזה של הרגשת ניתוק מוחלטת ושל ריקנות מחץ עד כדי כיווץ, שנדמה כאילו יד נעלמה לוחצת את מוחך וסוחטת את לשדך עד הטיפה האחרונה. לא נותר כלום זולת הרצון לחיות, לעשות הכל על מנת לצאת מזה בשלום”.
עכשיו תראה, אני מעדיף לחיות כאן תוך לחימה מתמשכת מלהיות חלק מן העם היהודי הנודד. כל מקרה של התפשרות יגרום לקרוב הקץ. כיוון שאין לי כוונות לספר לנכדים שלי על מדינת־היהודים במאה העשרים כעל אפיזודה חולפת וקצרה באלפי שנות נדודים, אני מתכונן להאחז כאן בכוח רב.
עם הגפרור שזרקת אל תוך מכל הדלק שראש הממשלה שלנו שופך בכל הזדמנות, יצרת צמיחה חדשה מתוך האפר אשר השארתם אחריכם בכיכר. צמיחה של מחנה יהודי-ליברלי בלתי מתפשר שהבהיר לכם את גבולות הכוח. גבולות שלא ניתן לכם לחצות. קו ליברלי-יהודי ברור שסיים להתנצל.
כדי שנוכל לחזור לאיזון העדין בין כל השבטים השונים שבמדינה, קחו שני צעדים אחורה כי אנחנו – החילונים סיימנו להיות סבלניים למי שלא מכבד אותנו. כבוד חייב להיות הדדי ואולי, רק אולי, בעוד כמה שנים נוכל לשבת איש תחת גפנו ותחת עץ הגויאבה שלו ואף ליהנות זה מפרותיו של זה.
בועז כץ.